1. לפני בקשת התובע למשוך את גירסתו העובדתית ולנהל את ההליך בלא התייצבותו לדיון, אלא על סמך המסמכים המצויים בתיק. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע 664/09
גורסים איליה נ' סולל בונה בניין ותשתית בע"מ (מיום 13.10.2010).
על פי הנטען בבקשה, לאור פסק הדין מבוקש למשוך את גרסתו העובדתית של התובע ולאפשר לו להוכיח את תביעתו על סמך תלושי השכר שהציגו הנתבעות, שכן אלו בודאי שלא יכולים להיות שנויים במחלוקת.
על פי הנטען, התובע הודיע כי הוא אינו מתכוון להתייצב להיחקר על תצהירו ועל כן יש למשוך את גרסתו העובדתית מתיק בית הדין, תוך שתביעתו תוכח על סמך תלושי השכר כאמור.
2. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, בקשת התובע לנהל הדיון בתיק ללא התייצבותו דינה להידחות. ראשית, מהטעם שגם התצהיר שלכאורה צורף על ידי התובע לבקשתו לניהול הדיון איננו עונה על הגדרת תצהיר כמפורט בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, התובע צרף לבקשתו מספר מסמכים שאינם בשפה העברית, ללא חתימה וללא תרגום ערוך כדין בהתאם לתקנות ומשכך, דין בקשתו להדחות מכל וכל.
עוד נטען כי התובע לא נקט בעבר ולא כיום, שום פעולה בכדי לאפשר לנתבעות לחקרן על גרסתו ובכך סיכל את זכותן הדיונית להליך הוגן וליתן להן יומן בבית הדין והביע זלזול בהליך המשפטי. גם בתצהירו שצורף לבקשה אין ולא שום רמז לפעולה כלשהי שנקט התובע בכדי להגיע ארצה.
לטענת הנתבעות, התובע לא צירף ולו בדל של מסמך התומך בטענותיו על מצבו הכלכלי הקשה לכאורה. לא תלוש שכר, לא אישור כלשהו כי הוא מגדל את בתו לבדו, ואף לא צירף את החלטות משרד הפנים.
עוד נטען כי בבקשתו טוען התובע טענות עובדתיות רבות, כגון ריקון כל חסכונותיו וחסכונות משפחתו, או ניסיונות לגייס כספים לשם הגעה לארץ ואילו בתצהירו אין ולו בדל של אזכור לכל טענות אלה. משכך, דין בקשתו של התובע להדחות מכל וכל ומכאן, יש למחוק תביעתו.
הנתבעות הפנו לשורת פסקי דין והחלטות שניתנו בבתי הדין האזוריים שבהם נמחקו תביעות תובעים שלא התייצבו לדיון. כן הפנו לפסק דין שניתן ביום 8.11.10, ערעור ער(ת"א) 12472/08
בלאן מריאן נ' סולל בונה ניהול עובדים זרים בע"מ, שם נקבע כי לא הוגשו כל מסמכים המלמדים על מצבו הכלכלי של התובע וכלל לא הוסבר ע"י באי כח התובע אם נעשה מאמץ להביא את התובע לארץ למועד הדיון.
על פי הנטען, קבלת בקשתו של התובע תביא למדרון חלקלק בו סדרי הדין הנהוגים בבתי הדין יהפכו לאות מתה וחוסר הוודאות משפטית באשר לסדרי הדין השונים תהיה גדולה, במיוחד במצב שכשנתיים לאחר מועד הגשת התביעה, מודיע התובע לבית הדין ולנתבעות כי איננו מתכוון להתייצב לחקירה. לטענת הנתבעות, ככל הנראה, אם היה עושה זאת התובע מבעוד מועד, ניהול התיק על ידי הנתבעות היה נערך בצורה אחרת לגמרי.
דיון והכרעה
3. בעניין
גורסים, קבע בית הדין הארצי כי בנסיבות של אי התייצבות מצהיר לחקירה על תצהירו, התצהיר לא ישמש ראיה בהליך, אולם התביעה תוכל להמשיך להתברר על יסוד הראיות האחרות שבתיק בית הדין.
זאת, להוציא מקרים נדירים של ניצול לרעה בוטה של ההליך השיפוטי, זלזול חמור בהליכי משפט או ניסיון זדוני להכשלתם, כאשר התנהלותם של התובע או בא כוחו, מגעת לכדי חוסר תום לב קיצוני - כל אלה יצדיקו דחיית התובענה.
עוד נקבע כי מתן אפשרות לתובע להמשיך ולברר תביעתו לאחר משיכת או הוצאת תצהירו מתיק בית הדין, אינה מעניקה לו יתרון דיוני על פני הנתבע ואינה פוגעת בזכויותיו הדיוניות של הנתבע. זאת מן הטעם שבכל שלב ועד לשמיעת הראיות בהליך, רשאי אף הנתבע למשוך את תצהירו או להודיע לבית הדין שלא יתייצב לחקירה עליו, ותצהירו יוצא מתיק בית הדין.
בית הדין הארצי הוסיף כי הלכה זו נכונה גם במקרה בו התובע הגיש תצהיר פגום:
"מכל מקום, ואף שבמישור העקרוני ניתן להמשיך את הדיון בתובענה גם לאחר הוצאת תצהירו הפגום של התובע מתיק בית הדין (במידה ונותרו ראיות בתיק בית הדין לשם ניהולו), תישקל עובדת הגשת התצהיר הפגום מטעם התובע- תוך הטעייה של בית הדין ושל הצד שכנגד- במסגרת החלטתו של בית הדין על המשך הדיון."
בענייננו, הוגשה גירסה עובדתית של התובע, לא תצהיר ערוך כדין דהיינו, תצהיר פגום.
4. בית הדין הארצי סיכם את ההלכה הנ"ל בפסק הדין שניתן: ב-עע 300/09
פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ נ' מסיט טנדוגאן, מיום 13.12.10:
"
מסקנת הדברים בפרשת סולל בונה הייתה, כי בנסיבות בהן העובד לא התייצב לחקירה על תצהירו ותצהירו הוצא מתיק בית הדין או שהעובד החליט למושכו, אין מניעה לברר את התביעה מתוך הראיות הנותרות בתיק בית הדין, לרבות ראיות הצד שכנגד.
עוד הוסיף בית הדין הארצי בעניין
טנדוגאן, כי המקרה שלפניו אינו נמנה עם המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיקים את דחיית התובענה בשל אי התייצבות העובד לחקירה על תצהירו.